שחיקה - איך חווים את זה?

פנתה אלי יעל, מורה צעירה שעבדה באחד מבתי הספר בצפון באזור בו אני גר. לפני מספר שנים ,יעל התקבלה לעבודה לאחר שסיימה את לימודיה, והחלה את עבודתה עם תחושת שליחות ,מוטיבציה בשמים ואש בעיניים, אידיאולוגיה ורצון עז להעניק ולחנך את הדורות הבאים. הזמן חלף ויעל החלה להרגיש שהאש בעיניים לא בוערת כפי שבערה בה בהתחלה. גם ההתלהבות שאפיינה אותה בתחילת השנה והתוכניות שרקמה לעצמה לא אותו הדבר.

יעל הרבתה לדבר על בעיות המשמעת שהיו בכיתה, על היחס שקיבלה מתלמידים, על הקושי להעביר את החומר ולהספיק להעביר את מה שצריך, ובעיקר, על תחושת הבדידות שהיא חוותה מצד המערכת. לאחר שלוש שנים לא יכלה יותר ועזבה את בית הספר בו עבדה.

הסיפור של יעל אינו דוגמא קיצונית, חריגה והוא גם לא ייחודי. השחיקה בקרב מורים היא תופעה שכיחה ו"פוגשת" מורים חדשים וותיקים. מושג השחיקה הוטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג פרוידנברגר, אשר הגדיר אותו כ"תגובה ללחצים רגשיים מתמשכים והתכלות של משאבי ההתמודדות של היחיד". איבוד גובר והולך של אידיאלים ומטרות.

 כ35% מהמורים בארצות המערב חווים שחיקה ברמות גבוהות ונוטשים את מקצוע ההוראה. אך בל נטעה, שחיקה אינה תופעה הקיימת רק במגזר ההוראה, מגזרים שלמים, בעלי מקצוע מגוונים מעידים על עצמם שהם חווים תהליך שחיקה.

ברמה המערכתית, השחיקה מובילה למוסר עבודה ירוד ורמת ביצוע נמוכה, שמדרדרים את איכות העבודה ואיכות החיים לאובדן רצון וחשק ללמידה ולהתפתחות אישית, להיווצרות תסכול מרירות וציניות. ברמת הפרט, השחיקה קשורה לתחלואה פיזית ונפשית ואף לסיכון מוגבר לתמותה. ההשלכות הינן רבות, מהשלכות גופניות ורפואיות ולפגיעה באיכות החיים (גם מעבר לשעות העבודה הסדירות- בית, משפחה ופנאי.)

נמצא ששחיקה מלווה פעמים רבות בתופעה של המצאות בלחץ (STRESS) מתמיד.

כיום ידוע מעל לכל ספק שהימצאות בלחץ מתמשך פוגעת במערכת החיסונית וחושפת לתחלואה מסוגים שונים כגון ,מחלות אוטו-אימוניות (אסטמה, דלקת פרקים ,כיב קיבה) ואף בעיות רפואיות חמורות יותר ובהם פגיעות גדולה יותר למחלות ממאירות על סוגיהם השונים, מחלות לב ומחלות בדרכי הדם. לחץ מתמשך עלול לגרום גם להתנהגות בלתי רצויה כגון צריכה מוגברת של אלכוהול, הגברת העישון, ואף, לתוקפנות, זעם , דיכאון ועוד. בנוסף, שחיקה מתאפיינת גם "חוסר אונים נרכש", במצב זה האדם מפרש את תחושת חוסר האונים שהוא חווה בתחום אחד (מצב אמיתי או נתפס של חוסר אונים) גם לתחומים אחרים למרות שאין בינם לבין התחום המקורי לעיתים כל קשר.

איבוד מטען ערכי זה בכלל ובתחום החינוך בפרט  הוא מהותי ביסודו. שחיקה מאופיינת בדלדול פיזי, רגשות אין אונים וחוסר תקווה, יובש אמוציונאלי והתפתחות עמדה שלילית כלפי העבודה והזולת.

מורים רבים חווים שחיקה ברמות גבוהות ונוטשים את המקצוע בשל כך. התהליכים הפסיכולוגיים שחווה המורה בתחילת דרכו הם תובעניים במיוחד והם גורמים לפרישה של יותר מחצי ממספר המורים בשנות עבודתם הראשונות.

במערכת החינוך הישראלית כשליש מכלל המורים נוטשים את ההוראה בשלוש השנים הראשונות וכמחציתם עוזבים עד החמש השנים הראשונות במקצוע .יש מבין המורים כאלו שסובלים מבעיות פסיכולוגיות. כגון תשישות, חרדה ודיכאון אשר נמצאו קשורים לשחיקה נפשית .

ממצאים מעלים כי קרוב ל-80% סובלים מעומס יתר בעבודתם, הגורם להם לחץ ושחיקה ברמות גבוהות . תשישות רגשית היא הביטוי העיקרי של שחיקה ומייצגת מחסור במקורות של אנרגיה נפשית.